עשב רב-שנתי תמיר ובולט בנוף. העלים גדולים למדי, מנוצים לאונות נימיות דקות, בדומה לעלי השומר. בסיס העלים מצוייד בבסיסם נדן העוטף את הגבעול. הגבעול עצמו עבה וספוגי, מזכיר מעט שעם. הצמח רעיל בעיקר לצאן ולבקר, ולכן – הוא משגשג בשדות מרעה, כי הבהמות בוחרות לאכול את "מתחריו". לפעמים עוקרים הרועים את הכלך במטרה להגן על המקנה שלהם, וכן על מנת לאפשר שגשוגם של מינים מזינים ובריאים, תחתיו.
ניתן להבחין בקלות בין שומר לכלך, באמצעות חוש הריח. לשומר ריח אניסי מובהק, לכלך – עלים חסרי ריח או שהם בעלי ריח כימי חריף.
הפריחה סוככית צהובה ומרשימה.
הכלך המצוי גדל בשדות-בור ובשטחי מרעה. נפוץ בצפון הארץ ומרכזה, בעיקר בבתות ספר ובחלקים יבשים וחשופים בחבל הים-תיכוני, וכן בדרום הר חברון ובצפון הנגב.הוא שכיח במיוחד במזרח הגליל, במורדות המערביים של הגולן, בגלבוע ובדרום הר חברון.
התפרחות הסגורות בלבד נאכלות, ונחשבות מעדן בקרב מלקטים פלסטינים.
על שורשי הכלך שכיחה פטריה הגדלה בשיתוף מיקוריטי עמו - אוזנית הכלך.