להפגש באמת, חלק ב: מדריך לליקוט עצמאי

כלים וכללים לזיהוי צמחים

כשעונת החורף בשיאה, אני מוצף באין-ספור בקשות זיהוי שכוללות מידע חסר או חלקי. אצל מי שרק מתחיל להתעניין בליקוט - זה לגיטימי. אלא שלפעמים אני פוגש את התופעה הזו גם בקרב מלקטים מנוסים וותיקים.

לכל גוף ידע יש שפה, וכדי ללמוד את הנושא - יש להכיר קודם כל את יסודותיה של השפה.

לדעתי האישית, מי שבוחר להתייחס לליקוט צמחי בר למאכל כאל מקור למזון, כאל טרנד קולינרי חולף או כאל משחק זיהוי מתמונות, יכול בהחלט להשאר ברובד הזה, אלא שהוא מפספס המון!

גיליתם שניתן למצוא בקלות מזון בטבע? זה נפלא! עכשיו אפשר להתקדם: לצמחים יש הרבה מאוד להציע לכם, מעבר להיותם אכילים.

החלטתם שהפילוסופיה הליקוטית מעניינת אתכם פחות? זה בסדר גמור, אבל את "שפת הליקוט" אתם חייבים להכיר.

במקביל - כדאי גם להיעזר בכלים נוספים - שיסייעו לכםן ללמוד באופן עצמאי.

הנה כמה כלים וכללים:

שימוש ב"מגדירים אנושיים"

מדי שנה התופעה הזו חוזרת על עצמה: אדם מעלה תמונה לרשת, ומבקש זיהוי לצמח שמצא. לעיתים קרובות מדי, אני מוצא שהתמונות צולמו באופן שאינו מאפשר זיהוי וכאילו כדי להוסיף חטא על פשע, - אין המבקש טורח לציין שום מידע נוסף. בן רגע נכנסים לפעולה "המגיבים האוטומטיים" - לקטים מנוסים יותר או פחות, שעונים על שאלות באופן שיכול לשלוח מישהו לשטיפת קיבה לפני שמישהו יספיק להעמידם על טעותם – ולתקנה.

על מנת להגדיר בדיוק מה נדרש מכם, כדי שתוכלו להיעזר ב"מומחים וירטואליים" , אבקש להקדים ולומר: ליקוט לומדים בשטח, ולא ברשת האינטרנט. בדרך כלל - זיהוי צמחים, אינו מסתמך על מידע ויזואלי בלבד, ובוודאי שלא בשלבי הצמיחה הווגטטיבים, הראשוניים, בהם אין פרח או פרי המקלים על הזיהוי.

הואיל וכלקטים אנחנו מעוניינים לקבל זיהוי וודאי גם כשאין בידינו את כל הכלים להגדרה, אנחנו צריכים להיאחז בסימנים רבים שאינם מופיעים המגדיר, ושעל פי רוב הם אינם ויזואליים. כמו שתיאר את זה פעם מורי וחברי, שימי: אני מתעניין בכל חלקי הצמח, ולא רק באברי הרבייה שלו.

כשאתם מעלים תמונה לזיהוי, והיא איננה מספקת את כל המידע הנדרש, אתם מסתכנים בזיהוי לא ודאי.

לפעמים, זו תהיה טעות לא מהותית (כמו במקרה של כוכבית או טרשנית, גרגיר או קרדימון, וכדומה). לפעמים, הטעות עלולה להיות מסוכנת וקטלנית.

ככלל, כמומחה לתחום, אני משתדל להמנע מלספק זיהוי לצמח, כשאיני בטוח בזיהויו בוודאות קרובה למאה אחוז. לכן – באופן עקרוני וכמעט גורף - לא אענה לשאלות זיהוי שמציגות עלה בודד או פרט מתוכו.

1. זיהוי באמצעות תמונות:

אם אינכם מיומנים בשימוש במגדיר, העלו את תמונותיו לקבוצת זיהוי בוטנית. יש רבות כאלה בפייסבוק ובווטסאפ. לפני שאתם שואלים אם הצמח אכיל או לא, וודאו שאספתם די פרטים ויזואליים וכאלה שאינם ויזואליים.

קיימות קבוצות רבות המאפשרות סיוע מקוון למלקטים בתחילת דרכם. קבוצת הפייסבוק הפעילה והוותיקה מכולן היא קבוצת מידע בין מלקטים. קיימת גם קבוצת הווטסאפ שהקמתי, זיהוי צמחי בר למאכל, בה פעילים תלמידים רבים שלי. קבוצת פייסבוק וותיקה נוספת, בוטניקה לאוהבים, מספקת מידע וזיהוי מתמונות של צמחי בר, ופועלים בה בוטנאים מקצועיים וחובבים מהשורה הראשונה בארץ. האחרונה, באופן מפורש איננה עוסקת בליקוט, ואין לבקש בה מידע לגבי אכילותו של הצמח. אנא כבדו זאת, ואת שאר חוקי הקבוצה.

קבוצת פייסבוק נוספת, בניהול שלי, מתמקדת פחות בזיהוי ויותר במתן מידע ורעיונות כלליים הקשורים לתרבות הליקוט בארץ ובעולם. הקבוצה נקראת "מסע שורשים: ליקוט לעומק".

על מנת להקל על הזיהוי, אנא הקפידו על הכללים הבאים:

א. העלו תמונות ברורות, ורצוי יותר מאחת. תמונות טובות לזיהוי כוללות את הפרטים הבאים:

הצמח בנוף

הצמח השלם

צילומי תקריב

ב. פרטים נוספים לזיהוי

כשאתם מעלים תמונות לזיהוי, ציינו בבקשה פרטים נוספים על הצמח:

באיזה אזור בארץ צולם? אם אינכם בטוחים, ציינו את שם היישוב הקרוב ביותר.

באיזה בית גידול? (חולות הים, רכסי כורכר, שולי מעיין, חורש ים תיכוני וכו').

האם לעלים יש ריח? נסו לאפיין אותו.

2. למדו את עצמכם טקסונומיה

הטקסונומיה היא המדע העוסק בתורת המיון של עולם הטבע. כמובן שהיריעה ברשימה זו קצרה מלהכיל אפילו מבוא קצרצר לתורה זו, אבל אני מבטיח לפרסם רשימה נפרדת בנושא, בקרוב.

נסו ללמוד לזהות, בשלב הראשון, משפחות בוטניות. הכרות עם משפחות מקצרת מאוד את תהליך ההגדרה, ומאפשרת לדעת ממה להזהר כשאתם לא בטוחים.

3. השתמשו במגדיר מודפס/מקוון

לאחר שתכירו מספר משפחות, על מאפייניהן העיקריים, גם השימוש במגדיר בוטני מקצועי יהפוך פשוט ונעים יותר. כיום, בכל מקום שבו יש קליטה סלולרית, אין צורך להשתמש במגדיר מודפס.

שני אתרים מצויינים, המאפשרים חיפוש והגדרה באמצעות מערכות סינון ופילוח - יקלו עליכם מאוד.

א.) צמחיית ישראל ברשת, אתר מקצועי המאגד בתוכו שפע עצום של מידע בוטני וטקסונומי, מאפשר חיפוש באמצעות פילוחים בשיטת האלימנציה, ורוב המינים המופיעים בו זוכים הן לתיאור ואיפיון מילולי, הן למגוון רחב של תצלומים של חלקי הצמח השונים בעונות שונות, באופן המקל מאוד על הזיהוי.

האתר הוא פרי יוזמתו של אחד מגדולי הבוטנאים שפעלו כאן בעשורים האחרונים - פרופ' אבינועם דנין זכרונו לברכה. בנוסף למגדיר המצויין - מופיעים בו גם מאמרים רבים שפורסמו על ידי דנין לאורך השנים, הן בכתבי עת מדעיים ומקצועיים, הן בעיתונות ובכתבי עת המיועדים לקהל הרחב. כן תמצאו בו קורס וירטואלי שלם ומומלץ מאוד העוסק בגיאגרפיה הבוטנית של ארץ ישראל. החסרון העיקרי של אתר זה הוא השרת האיטי למדי של האוניברסיטה העברית, המשמש לו כתשתית. החיפוש איטי, והממשק הסלולרי אינו נגיש דיו.

ב.) צמח השדה - אתר מעולה, נגיש ונוח לשימוש, הכולל מערכת חיפוש, תמונות, ומידע מילולי רב ומעמיק שמקיף הרבה מעבר לפרטים הטקסונומיים ה"יבשים". האתר הזה נוח לשימוש, מהיר בהרבה מזה הראשון, ומותאם בצורה טובה יותר לשימוש דרך הטלפון הסלולרי. החסרון העיקרי שמצאתי בו הוא שמערכת החיפוש המתקדם אינה מדוייקת דיה. התמונות של חלק גדול מהמינים מתמקדות בחלקים ספציפיים של הצמח (בדרך כלל בפרח) וה"דפדוף" בין התמונות אינו נח.

4. הפעילו את כל החושים:

באפן כללי - חוש הטעם והריח הוא מגדיר הצמחים המדוייק ביותר, כי לשוננו וחללי האף שלנו הם סנסור מולקולרי רגיש, שיודע לזהות חומרים ארומטיים בדיוק רב יותר מכל מכשיר קיים, מתקדם ככל שיהיה, ואנחנו זוכרים ריחות וטעמים טוב בהרבה מפרטים ויזואליים (יש לזה גם הגיון אבולוציוני המוסבר במאמרים נוספים של הבלוג).

5. הצטרפו למלקטים מנוסים או לסיורי ליקוט מודרכים:

אני ממליץ מאוד להצטרף לסיור מודרך/קורס, ולהבין "איך הדברים עובדים בשטח". למידה עצמית היא הכרחית, אבל כולנו נעזרנו בתחילת דרכנו באנשים שהדריכו אותנו,ופתחו לנו צוהר לעולם המופלא הזה של הליקוט. מצאו את המורים שלכם והיעזרו בהם. לא לומדים ליקוט בהתכתבות.

ומילה אחרונה בהחלט:

הליקוט הוא לא רק בוטניקה וטקסונומיה, תחביב קולינרי או פרקטיקה שתכליתה איסוף מזון צמחי מהבר.

הליקוט הוא כלי ליצירת חיבור לאדמה, ולמפגש שלם ומקיף עם עולם הטבע. הוא כלי להתבוננות פנימית, להשגת תובנות נשגבות בהקשרים רחבים ועמוקים, שיכולות להשליך גם על המחשבה החברתית, הכלכלית והפוליטית שלנו, ועל יחסינו עם עצמנו, עם אהובינו ומכרינו ועם הפלנטה שלנו. כדי להפוך לכזה - הליקוט חייב להיות מבוסס על התבוננות, הקשבה, ספיגה וקבלה.

הליקוט, כשהוא נלמד כהלכה, מחייב אתכם להפעיל את כל החושים העומדים לרשותכם, והוא יקרב אתכם לאדמה באהבה גדולה, אם רק תאפשרו לו. לכן אני מזמין אתכם, רגע לפני שאתם רוצים לקבל הגדרה בוטנית (בלי לזלזל בה לרגע) - נסו להתחבר אל הצמח שפגשתם דרך כל אלה. כשאתם רצים לחפש את השם הבוטני של הצמח, אתם מאבדים המון הזדמנויות. לפני שתשאלו את עצמכם איך המדע קרא לצמח הזה, הכירו אותו מקרוב, ותשאלו את עצמכם איך אתם הייתם קוראים לו. נסו את זה, ותזכו בשפע של תובנות מרתקות.

בפרק הבא של סדרה זו נכיר את הכללים הבסיסיים המחייבים אותנו כדי לקיים ליקוט אחראי ובר קיימא.

ילדים מלקטים בשדה